-
7th November 2012, 11:00 AM
#1
פרשת חיי שרה
חברים יקרים,
השבת נקרא את פרשת "חיי שרה" - ומסבירים חז"ל כי בכל מקום
בו נזכרת אשה בשמה - אין ספק לגבי גדולתה של האשה,וכך היה גם עם שרה.
תחילה נקרא את תחילת הפרשה ואח"כ אביא קצת פרשנויות.
====================================
א וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים--שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה.
ב וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ.
ג וַיָּקָם, אַבְרָהָם, מֵעַל, פְּנֵי מֵתוֹ; וַיְדַבֵּר אֶל-בְּנֵי-חֵת, לֵאמֹר.
ד גֵּר-וְתוֹשָׁב אָנֹכִי, עִמָּכֶם; תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת-קֶבֶר עִמָּכֶם, וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי.
ה וַיַּעֲנוּ בְנֵי-חֵת אֶת-אַבְרָהָם, לֵאמֹר לוֹ.
ו שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי, נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ--בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ, קְבֹר אֶת-מֵתֶךָ; אִישׁ מִמֶּנּוּ,
אֶת-קִבְרוֹ לֹא-יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ.
ז וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם-הָאָרֶץ, לִבְנֵי-חֵת.
ח וַיְדַבֵּר אִתָּם, לֵאמֹר: אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁכֶם, לִקְבֹּר אֶת-מֵתִי מִלְּפָנַי--שְׁמָעוּנִי, וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר.
ט וְיִתֶּן-לִי, אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ, אֲשֶׁר, בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ: בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי,
בְּתוֹכְכֶם--לַאֲחֻזַּת-קָבֶר.
י וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב, בְּתוֹךְ בְּנֵי-חֵת; וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת-אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת, לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ לֵאמֹר.
יא לֹא-אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי--הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ; לְעֵינֵי בְנֵי-עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ,
קְבֹר מֵתֶךָ.
יב וַיִּשְׁתַּחוּ, אַבְרָהָם, לִפְנֵי, עַם הָאָרֶץ.
יג וַיְדַבֵּר אֶל-עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי עַם-הָאָרֶץ, לֵאמֹר,אַךְ אִם-אַתָּה לוּ, שְׁמָעֵנִי: נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה, קַח מִמֶּנִּי,
וְאֶקְבְּרָה אֶת-מֵתִי, שָׁמָּה.
יד וַיַּעַן עֶפְרוֹן אֶת-אַבְרָהָם, לֵאמֹר לוֹ.
טו אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי, אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל-כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה-הִוא; וְאֶת-מֵתְךָ, קְבֹר.
טז וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם, אֶל-עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן, אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת--
אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר.
יז וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן, אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה, אֲשֶׁר, לִפְנֵי מַמְרֵא: הַשָּׂדֶה, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ,
וְכָל-הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, אֲשֶׁר בְּכָל-גְּבֻלוֹ סָבִיב. יח לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה, לְעֵינֵי בְנֵי-חֵת, בְּכֹל, בָּאֵי שַׁעַר-עִירוֹ.
יט וְאַחֲרֵי-כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, אֶל-מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל-פְּנֵי מַמְרֵא--הִוא חֶבְרוֹן:
בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן.
כ וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ, לְאַבְרָהָם--לַאֲחֻזַּת-קָבֶר: מֵאֵת, בְּנֵי-חֵת.
=============================================
חיי עולם
"לספד לשרה ולבכתה"
אמרו חז"ל: "צדיקים במיתתם קרויים חיים" (ברכות יח, א) – על כן קראו לפרשיות התורה
העוסקות במיתת צדיקים בשם חיים: הפרשה העוסקת במותה של שרה: "חיי שרה",
והפרשה המספרת על מותו של יעקב: "ויחי". גם מקום קברות נקרא בלשון היהודים: "בית החיים".
ורבי שלום מבלז, שעה שהספיד את אשתו, אמר: ריבונו של עולם! אילו היה בי הכוח להעירה
ולהחיותה, כלום היה כוח בעולם מונע ממני לעשות זאת?! אבל אתה, ריבונו של עולם,
לך הכוח להעיר את ישראל רעייתך, ולהביא לגאולה לבניך, למה אינך עושה זאת?!
=========================================
"ויבא אברהם לספד לשרה"
מהיכן בא מהר המוריה (מדרש רבה)
כשהספיד אברהם את שרה, הביא לדוגמא את מעשה העקידה שהייתה בהר המוריה.
ועל ידי זה בא לשבחה של שרה, שגדלה וחינכה בן שהיה מוכן למסור את נפשו להשי"ת.
ממעשה העקידה של יצחק אפשר ללמוד על מידת גדולתה של האם.
מהיכן בא? מאיזו נקודת חייה בא להספידה - מהר המוריה בא, ממעשה העקידה
(הדרש והעיון).
===========================================
לספוד לשרה ולבכותה- המילה "לשרה" לכאורה מיותרת, שהרי ברור שמדובר בשרה,
וצריך היה לכתוב "לספוד לה ולבכותה".
אלא, שעד שבא אברהם להספיד, שיבחוה והספידוה כ"אשת אברהם", הדגישו את מעלותיו
של אברהם עצמו. בא אברהם והספיד את שרה כאישיות בפני עצמה, לדבר על מעלותיה שלה
(בשם הנודע ביהודה).
==========================================
השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה, לעיני בני עמי נתתיה לך-
לכאורה אריכות לשון היא, והמילה "נתתי" נכפלת כאן כמה פעמים שלא לצורך:
"השדה נתתי לך, והמערה אשר בו לך נתתיה, לעיני בני עמי נתתיה לך".
מדוע לא לנקוט לשון פשוטה יותר, "השדה והמערה אשר בו לך נתתיה לעיני בני עמי".
שמעתי תשובה לדבר - ישנם, כידוע, שני סוגים של נותני מתנות או עושי טובות.
האחד, הוא אדם הנותן מתנה או עושה טובה מתוך רצון להיטיב למקבל.
השני, הוא אדם הנותן או עושה טובה מתוך מטרה (אפילו שלא במודע) שחברו יהיה אסיר תודה
לו כל ימיו, ותמיד יזכור שקיבל ממנו טובה.
אצל עושי טובות מסוג זה, שכיח שהם דואגים להזכיר למקבל שוב ושוב,
ולו "בדרך אגב", את המתנה. ואכן אצל עפרון, כל אופן דיבורו והתנהלותו הראה,
שהוא משתייך לסוג זה של עושי טובות, והראיה, שבהצעתו לאברהם, הוא כופל ומשלש שוב ושוב
את עניין הנתינה, ג' פעמים בפסוק קצר אחד: "השדה נתתי לך, והמערה אשר בו לך נתתיה,
לעיני בני עמי נתתיה לך". זוהי, אם כן, הסיבה לכפילות.
[ולפי זה מובן היטב מדוע אברהם סירב בתוקף לקבל את המתנה- אברהם הבין,
שאדם כזה יזכיר לו כל חייו כיצד נתן לו, ולכן העדיף לשלם כל מחיר ובלבד שלא יקבל ממנו חינם...].
========================================
ובהמשך לסיום הפרשנות הקודמת נוהגים לומר אצלנו : "שונא מתנות יחיה" !
שבת שלום,שבת מנוחה !
צביקה.
-
7th November 2012, 07:40 PM
#2
צביקההההההההההה המון תודההההההההה לך חשבתי לרגע ששכחת אותנו
מקווה לראות אותך קבוע אצלנו
באהבה נינה
Posting Permissions
- You may not post new threads
- You may not post replies
- You may not post attachments
- You may not edit your posts
-
Forum Rules