שׂוֹשׂ יָשִׂישׂ הַיָּשִׁישׁ –לא כָּל מַחֲלָה הִיא עֵסֶק בִּישׁמַעֲשֶׂה בְּגֶבֶר בֶּן חָמֵשׁ וּשְׁמוֹנִיםאֲשֶׁר חָשׁ שֶׁבַּחֲלָצָיו זוֹרְמִים אוֹנִיםנָשַׂא נַעֲרָה בַּת חָמֵשׁ וְעֶשְׁרִיםכִּי בְּשׁוּם גִּיל הַחַיִּים לֹא עוֹצְרִים נִפְרַד הַזּוּג לְחַדְרֵי שֵׁינָה נִּפְרָדִיםלְבַל יִסְבְּלוּ מִשְּׁנַת לֵילוֹת-נְדוּדִיםהִתְפַשְּׁטָה הַכַּלָּה וְהִתְפַרְקְדָה בַּמִּטָּהוְהַנְּקִישָׁה בַּדֶּלֶת בָּאָה בְּעִיתָּה בַּפֶּתַח עָמַד הֶחָתָן הַמְּיוּחָםלְהַעֲנִיק לְכַלָּתוֹ עוֹנָתָהּ, הָיָה חַםסִיּיֵם הֶחָתָן מַעֲשֵׂהוּ וְקָםחָזַר אַל חַדְרוֹ מְרוּקָן וְרֵיקָם הַכַּלָּה, כְּבַר כִּמְעַט נִרְדֶּמֶתשׁוֹמַעַת שׁוּב נְקִישָׁה בַּדֶּלֶתוְהִנֵּה הֶחָתָן בִּמְלּוֹא הַדָּרוֹפּוֹסֵעַ לַחֶדֶר מְדָגֵּל אֶת אֶברו שׁוּב, כְּמוֹ בְּסִיפּוּרֵי אֶלֶף הַלֵּילוֹתחָגְגוּ שׁוּב יַחְדָּו אֶת לֵיל הַכְּלוּלוֹתהִתְפַּלְּאָה הַכַּלָּה עַל אוֹשֶׁר פִּתְאוֹםאֲשֶׁר לֹא צִפְּתָּה לוֹ אֲפִילּוּ בַּחֲלוֹם וְהִנֵּה בְּעוֹדָהּ מְנַמְנֶמֶת, נִים וְלֹא נִיםנָקַשׁ הֶחָתָן, נִיצַּב לְלֹא תַּחְתּוֹנִיםאָמְרָה, דְּהוּמָּה, "הֵן זֶה לֹא יְאוּמָּןגֶּבֶר בְּגִילְךָ...הֲרֵי אַתָּה רַב-אָמָּן... תָּמַהּ הֶחָתָן, קְצָת כְּבַר נִרְגָּן:"אַת בְּטוּחָה שֶׁכְּבַר הָיִיתִי הַלַּיְלָה כָּאן?!" אַל תִּטְרְחוּ לְחַפֵּשׂ פִּתְרוֹנוֹתיֵשׁ לַאֶלְצְהַיְימֶר גַּם מִסְפָּר יִתְרוֹנוֹת...!
