פרשת "תולדות" - מוקדשת לתושבי הדרום !!!

חברים יקרים,
השבת נקרא את פרשת "תולדות".
ותחילה,פסוקים ראשונים מהפרשה :
וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן־אַבְרָהָם; אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת־יִצְחָק׃ 20 וַיְהִי יִצְחָק בֶּן־אַרְבָּעִים שָׁנָה,
בְּקַחְתּוֹ אֶת־רִבְקָה, בַּת־בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי, מִפַּדַּן אֲרָם; אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה׃
21 וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהוָה, וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ׃
22 וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר אִם־כֵּן, לָמָּה זֶּה אָנֹכִי; וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת־יְהוָה׃
23 וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ, שְׁנֵי גֹיִים (גוֹיִם) בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ; וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ,
וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר׃ 24 וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת; וְהִנֵּה תוֹמִם בְּבִטְנָהּ׃ 25 וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי,
כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו׃ 26 וְאַחֲרֵי־כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב;
וְיִצְחָק בֶּן־שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם׃
אז נכון שהפרשה מתחילה במילים "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן־אַבְרָהָם" אבל מיד אנחנו מבינים
שעיקר סיפורה של הפרשה - תולדותם של הבנים יעקב ועשו.
===========================================
יש אהבה ויש אהבה
"וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי-צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה, אֹהֶבֶת אֶת-יַעֲקֹב".
יש אהבה התלויה בדבר, ויש אהבה שאינה תלויה בדבר. הראשונה- עשויה להתבטל ברגע
שהסתיים אותו מניע שגרם לאותה "אהבה", כביכול. לעומתה, אהבה שאינה תלויה בדבר,
היא אהבה אמיתית העומדת לעד. בפסוק שלנו, שני סוגי האהבה. מציין השל"ה הקדוש,
שאהבתו של יצחק את עשו, הייתה תלויה בדבר, באותו "ציד בפיו", אהבה שחולפת ועוברת
מן העולם ברגע שנעלמת הסיבה לה, ולכן התורה כתבה אותה בלשון עבר "ויאהב יצחק את עשו".
לעומתה, עומדת לה לעד האהבה האמיתית, שאינה תלויה בדבר, שאהבה רבקה את יעקב,
ולכן היא כתובה בלשון הווה- תמיד. "ורבקה אוהבת את יעקב".
===========================================
"וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו
אחרי פטירתו של האדמו"ר ר' מנחם מנדל מווארקה, הכתירו חסידיו את בנו,
ר' בונם האדמו"ר מאוטבוצק – ווארקה. קודם להכתרה, נסע ר' בונם לאדמו"ר ר' יעקב מרדזימין,
שיסמוך ידיו עליו. ברדזמין לא הסבירו לו פנים, והוא עמד בתור כמו כל החסידים ומבקשי הברכות.
כאשר נכנס לחדרו של האדמו"ר מרדזמין והעלה בקשתו לברכה, שאלו המארח: את הסבא הכרנו,
מהאבא שמענו, ואתה מה?
ענה לו ר' בונם מאוטבוצק בחריפות: אצל אברהם אבינו מצינו חפירות באר, אצל יצחק גם כן,
אולם אצל יעקב לא מצינו חפירת בארות, מהטעם שאברהם ויצחק חפרו בארות מים חיים,
ואז כבר יכול הנכד-הבן לשאוב בקלות ישר מן המעיין.
מיד הושיט לו הרבי מרדזמין את ידו ואמר: "שלום עליכם הרבי מווארקה".
אחר כך נענה ואמר: ואנו דורשים כך. אברהם חפר בארות חדשות, יצחק חפר בארות חדשות,
יעקב אמר: בארות חדשות אין בכוחי לחפור – אשמור לפחות על הבארות שחפרו אבותי,
שלא ייסתמו מעצמן ושלא יסתמו אותם פלישתים בעפר....
=========================================
מעשה שהיה
כמה צדקה לתת?
אחד מחסידיו של רבי שמחה בונים מפשיסחה,בעל משפחה גדולה וברוכת ילדים, ב"ה,
היה נדיב במיוחד ופיזר ממון רב לנצרכים. נדיבותו הייתה כה רבה, עד שמשפחתו שלו
נקלעה למצוקה ולחרפת רעב ממש. אשתו שפכה שיח ליבה בעניין והדברים הגיעו לאוזני
הצדיק מפשיסחה, שהורה להביא אליו מיד את האברך.
התייצב האברך בפני רבו ושמע ממנו: החוזה מלובלין זצ"ל אמר פעם על "ויעקב איש תם",
שיעקב היה גם "איש" וגם "תם". מצד אחד ידע מתי להיות "תם", אך מצד שני גם ידע מתי
לעמוד על שלו במאבקיו עם עשו ולבן. והוא הדין- המשיך רבי שמחה- בכל המידות הטובות
שאנו מצווים להידבק בהן. מתן צדקה הוא דבר חשוב, וגדול כוח מתנות עניים שמהפכות
מידת הרוגז למידת הרחמים. אבל צריך לדעת מתי לתת וכמה לתת.
וכבר הורו חז"ל: "המבזבז - אל יבזבז יותר מחומש". (חמישית)
ויש היום אנשים שבאופן קבוע מפרישים עשירית מהכנסותיהם לצדקה !
========================================
ומכאן אני מברך את התושבים שעומדים איתן תחת מתקפות הטילים של אויבינו.
ואני מחזק את ידיהם של המגינים על המדינה במילים : "חזקו ואימצו" !!
שבת שלום שבת מנוחה.
צביקה.