פרשת ויקרא - ראש חודש - פרשת החודש (ואללה איזו כותרת ארוכה...)

הפרשה מוקדשת לכל מי שהיו בהופעה של חרולה למבראקי ב"רידינג 3",
ונהנו כמוני מערב ארוך של מוזיקה מענגת !!!
הפרשה מוקדשת גם לכל אותם חברים שמסיבות מובנות לא הצליחו להגיע להופעה...

חברים יקרים,
השבת נקרא את פרשת "ויקרא" ונוציא שלושה ספרי תורה.
בראשון נקרא את פרשת "ויקרא",בשני נקרא קטע מספר במדבר
העוסק בראש חודש - ראש חודש ניסן חל בשבת זו.
וכיון שאנחנו נמצאים בראש חודש ניסן שהוא החודש הראשון לצאת בני ישראל ממצרים,
נקרא בספר השלישי קטע מפרשת "בא" שבספר "שמות" המדבר על ההכנות
לקורבן הפסח.

מצב זה שבו קוראים בשלושה ספרי תורה בשבת אחת,הינו מצב נדיר וקורה לעיתים רחוקות.
=======================================

והפעם ,סיפור עם מוסר השכל.

בפרשתנו, "ויקר(א) אל משה" ,האלף היא זעירא ובאה לרמז, כי אין לימוד התורה מתקיים
אלא אצל אדם שמקטין עצמו ונוהג בענווה,ונביא מעשה על חשיבות מידת הגאווה:
נבות היזרעאלי היה אדם צדיק וישר, ההולך בדרך ה’. קול נעים וערב לאוזן היה לו,
ובכל אחד משלושת הרגלים היה נבות שר ומזמר באזני כל בני ישראל שהתאספו בבית המקדש,
והיה מנעים להם בקולו הנפלא את שהותם.

כל שומעיו לא פסקו מלהלל את שירתו. השבח הגדול ששבחוהו הכניס רוח גאווה בלב נבות,
והוא אמר בלבו: "בחג הקרב ובא לא אעלה לירושלים כהרגלו תמיד, נראה אם ירגישו העולים לרגל
בחסרוני".
לנבות היה אסור להחזיק טובה לעצמו, הן חנן אותו הבורא במתנה, קול הערב נתן לו,
כדי להלל את שם ה’ ולהביא יותר ויותר אנשים לירושלים לבית המקדש, כיון שרבים עלו לרגל
רק כדי לשמוע אותו, ואילו עתה הוא התפאר ולא עלה לרגל, ועל כך הוא נענש ומת על ידי אחאב
מלך ישראל.
המלך אחאב חשק בכרמו של נבות, שהיה סמוך לאדמותיו,והוא רצה לצרפו לאדמתו ולהפכו לגן ירק.
הוא לא רצה לקחת את הכרם ללא רשות, לכן שלח את עבדיו, כשהצעתו בפיהם: "המלך חפץ בכרמך,
תוכל לקבל כרם אחר או סכום כסף תמורתו".
נבות סרב למכור את כרמו, "נחלת אבותי הוא", אמר, ולא הסכים לקבל מאומה תמורת כרמו.
תשובת נבות ציערה את אחאב מאוד. לעת ערב, כאשר שאלה אותו אשתו, איזבל המלכה,
לסיבת פניו העצובות, סיפר לה על סרובו של נבות השכן הקרוב שלהם למכור לו את הכרם.
"אל תדאג ואל תצטער בגללו", הרגיעה המלכה הרשעית את בעלה, "אני אדאג לתת לך את הכרם!" והבטיחה לו כי רצונו יעשה. ואכן,עוד באותו יום שלחה איזבל לקרוא לזקני ישראל וצוותה עליהם לתפוס
את נבות,ולהעמידו מול שני עדי שקר שיעידו עליו שהוא מורד במלכות,ולכן מגיע לו גזר דין מוות.

על הפקודה חתמה המלכה איזבל בטבעת המלך, ולאחר שהיה הצו בידיהם, עשו הזקנים את אשר
נצטוו לעשות, ולפני שהספיק נבות להוכיח את חפותו, תפסוהו אנשי בליעל, רשעים וחצופים, והרגוהו. .
אילו היה נבות עולה לירושלים, והיה מזכה את הרבים שהיו עולים ומתכנסים לשמוע את קולו,
היתה מצווה זו מגינה עליו מפני אחאב המלך, אך מכיוון שלא עלה, לא זכה ונהרג.
(613 סיפורים על התר"יג).
========================================

שבת שלום,שבת מנוחה !

צביקה.