פרשת ויחי - מסתיים השבט ומתחיל העם
חברים יקרים,להלן תקציר הפרשה :
"ויחי" זוהי הפרשה האחרונה בספר בראשית.
יעקב משביע את יוסף להעלות את עצמותיו ממצרים
ולקבור אותו באחוזת אבותיו- מערת המכפלה.
יעקוב מברך את מנשה ואפרים בברכת האבות,
ואת בניו ברך כל אחד בברכה המיוחדת לו.
לאחר מותו של יעקב יוסף התאבל עליו ואבל היה גם
במצרים.
בניו של יעקב קברו את יעקב במערת המכפלה על פי
בקשתו. אחיו של יוסף חששו שיוסף יתנקם בהם לאחר מות
אביהם בגלל מה שעשו לו. אך יוסף הבטיח להם שלא
יחששו והוא ימשיך לפרנס אותם. בסוף הפרשה יוסף
משביע את אחיו שיעלו את עצמותיו לארץ ישראל לאחר מותו,
יוסף נפטר במצרים בן 110.
=========================================
הפעם אביא פרשנויות מסורתיות.
רק בארץ ישראל
"ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף
ויאמר אליו אל נא תקברני במצרים"
יעקב ראה שבניו מתחילים להתרגל לחיים הטובים
שבמצרים,ולכן רמז להם לפני מותו: אתם מבקשים
לחיות במצרים – אני אפילו להיקבר בה לא מוכן.
(עפ"י רש"ר הירש).
יעקב חוזר בצוואתו ליוסף על כך שלא יקבור אותו
במצרים.ואילו את עניין קבורתו בארץ כנען הוא
פוטר בשתי מלים: "וקברתני בקבורתם", כמו שנקברו אבותי.
בצוואתו לבניו האחרים אין יעקב מזכיר כלל
את בקשתו שלא להיקבר במצרים, אלא מדגיש את רצונו
להיקבר בארץ כנען דווקא.
מדוע עם יוסף נהג כך ועם בניו האחרים הדגיש
יעקב עובדה אחרת? מפרש הרב מנחם הכהן (שם),
כי יעקב ראה שיוסף קשר את גורלו במצרים, נשא לאשה
בת אחת המשפחות המיוחסות שם, שני ילדיו גדלו שם,
הוא עצמו נהיה אדם בעל השפעה עצומה במצרים,
ובראותו כל אלה, חשש יעקב שמא יוסף יתחיל לראות
במצרים את מולדתו שלו.
לכן הדגיש יעקב ליוסף דווקא את אי רצונו להיקבר
במצרים.
שאר האחים, לעומת זאת, יעקב ראה כיצד הם
מתאקלמים מהר ומתרגלים לחיים בכל מקום אליו
הם מגיעים, לכן הדגיש בצוואתו אליהם את מערת
המכפלה, מקום קבורת אבותיהם: אברהם ושרה,
יצחק ורבקה ואמם לאה – שם, הורה להם,
גם אני רוצה להיקבר.
========================================
מעשה שהיה
הצדיק רבי שמחה בונים מפשיסחה היה בשנות חייו
האחרונות עיוור, וכהביאו לפניו בערב יום הכיפורים
את נכדיו לברכם,חיבקם ונישקם תחילה. וכך אמר:
אצל יצחק אבינו אנו מוצאים שלאחר שכהו עיניו
מראות, אמר ליקב בנו: "גשה נא ושקה לי בני".
כיוצא בכך אנו מוצאים אצל יעקב בעת זקנתו,
ככתוב: ועיני ישראל כבדו מזוקן...ויגש אותם
אליו וישק להם וחיבק להם.
וכל כך למה? כי בשעה שאדם מבקש להתקשר עם זולתו,
די לו לשם כך בחוש הראייה, שכן אנשים מתקשרים זה לזה,
כשהם מביטים איש בעיני רעהו. אולם, כשאדם מאבד,
לא עליכם, חוש חשוב זה שהקב"ה העניק לו ברוב חסדו –
צריכה ההתקשרות לבוא בדרך של חיבוק ונישוק.
(מתוך: אמרות חכמה על התורה).
מעשה שהיה
ר' חיים סולובייצ'יק, רבה של בריסק, השתתף
פעם באסיפה,וממש לא אהב את המשימות והתככים
ששמע כי מתנהלים מאחרי הפרגוד. אמר אז למקורביו:
תמיד התקשיתי שעל הפסוק: "היאספו לכם ואגידה
לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים",
מובא בילקוט שמעוני מהו "היאספו? – היטהרו.
כשם שאתה אומר "ותסגר מרים ואחר תאסף" ומניין
לנו ש"האספו" מלשון טהרה?
אלא, כנראה יכול כל יהודי כשלעצמו להיות נקי ו
צדיק, אבל כאשר מתאספים לאסיפה, מיד נכנס לפעולה
יצר הרע של מחלוקות ותככים, רכילויות ומזימות.
לכן בירך יעקב את בניו: "היאספו" – היטהרו,
שייצאו טהורים מכל האסיפות האלה.
=======================================
שבת שלום,שבת מנוחה !
צביקה.
