Nina
18th April 2012, 03:32 AM
http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/ea/Yom_HaShoah_Flags_halfmast.jpg/450px-Yom_HaShoah_Flags_halfmast.jpg (http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/e/ea/Yom_HaShoah_Flags_halfmast.jpg)
חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורהיום זיכרון זה נקבע על ידי הכנסת (http://www.radio-nina.com/wiki/הכנסת) בחוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה (http://www.knesset.gov.il/shoah/heb/memorial_law.htm), תשי"ט-1959.
בתחילה הנהיגה הכנסת בשנת 1951 (http://www.radio-nina.com/wiki/1951), יום זיכרון שנקרא אז "יום השואה ומרד הגטאות". בשנת 1953 (http://www.radio-nina.com/wiki/1953) נזכר בשמו הנוכחי במסגרת חוק יד ושם. לבסוף חוקק ב־1959 (http://www.radio-nina.com/wiki/1959) חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה בעקבות מאבק ציבורי של ניצולי השואה (http://www.radio-nina.com/wiki/ניצולי_השואה).
תחילתו של יום הזיכרון היא עם שקיעת החמה (http://www.radio-nina.com/wiki/שקיעת_החמה), וסיומו עם צאת הכוכבים (http://www.radio-nina.com/wiki/צאת_הכוכבים) למחרת. כללי הלוח העברי (http://www.radio-nina.com/wiki/הלוח_העברי)[1] (http://www.radio-nina.com/forum2/#cite_note-0) מונעים מיום כ"ז בניסן לחול בשבת (http://www.radio-nina.com/wiki/שבת), אולם כדי למנוע חפיפה בין יום הזיכרון לבין כניסת השבת או מוצאי שבת (http://www.radio-nina.com/wiki/מוצאי_שבת), נקבעו בחוק הכללים הבאים:
אם חל כ"ז בניסן ביום שישי, מוקדם יום הזיכרון ביום אחד, ומתקיים ביום חמישי, כ"ו בניסן.
אם חל כ"ז בניסן ביום ראשון בשבוע, נדחה יום הזיכרון ביום אחד, ומתקיים ביום שני, כ"ח בניסן (כלל זה הוחל משנת תשנ"ז-1997).
סעיף 2 לחוק קובע את אופיו של יום הזיכרון:
ביום הזיכרון תהא בכל רחבי המדינה דומיה של שתי דקות בהן תשבות כל עבודה ותיפסק כל תנועה בדרכים; יקוימו אזכרות, עצרות עם, וטקסי התייחדות במחנות הצבא ובמוסדות החינוך; הדגלים על הבניינים הציבוריים יורדו לחצי התורן; תכניות השידורים ברדיו יביעו את יחודו של היום, ובבתי השעשועים יעלו אך נושאים ההולמים את רוחו.
[עריכה (http://www.radio-nina.com/w/index.php?title=יום_הזיכרון_לשואה_ לגבורה&action=edit§ion=2)] קביעת התאריך של יום הזיכרון
סביב קביעת התאריך שייוחד ליום הזיכרון התנהל דיון שעיקרו איזה יום יוכל לסמל את תקופת השואה. כאשר התנהל הוויכוח סביב השאלה הזו, הגישה לגבי זיכרון השואה (http://www.radio-nina.com/wiki/זיכרון_השואה) הייתה להלל את האתוס (http://www.radio-nina.com/wiki/אתוס) של היהודי הלוחם, את אלו שנאבקו בנאצים (http://www.radio-nina.com/wiki/נאצים). רק בעשורים מאוחרים יותר התגבשה גישה שכללה בזיכרון השואה גם גיבורים מסוג אחר - אלו שעמדו בזוועות המלחמה וקידשו את החיים, ילדים שהבריחו מזון וכדומה. בשל כך, רצו לייחד את יום השנה לפרוץ מרד גטו ורשה (http://www.radio-nina.com/wiki/מרד_גטו_ורשה) כיום הזיכרון לשואה ולגבורה. אולם המרד (http://www.radio-nina.com/wiki/מרד) בוורשה (http://www.radio-nina.com/wiki/ורשה) פרץ ב-19 באפריל (http://www.radio-nina.com/wiki/19_באפריל) 1943 (http://www.radio-nina.com/wiki/1943), י"ד בניסן (http://www.radio-nina.com/wiki/י) ערב חג (http://www.radio-nina.com/wiki/חג) הפסח (http://www.radio-nina.com/wiki/פסח) ה'תש"ג (http://www.radio-nina.com/wiki/ה'תש), וערב חג הפסח איננו תאריך מתאים ליום זיכרון לאומי. לבסוף הוחלט בשנת 1951 (http://www.radio-nina.com/wiki/1951) לקבוע את כ"ז בניסן - תאריך שהוא שישה ימים לאחר תום חג הפסח ושבוע לפני יום הזיכרון לחללי צה"ל (http://www.radio-nina.com/wiki/יום_הזיכרון_לחללי_צה). [2] (http://www.radio-nina.com/forum2/#cite_note-1) מרד גטו ורשה החל עקב נסיונו של יורגן שטרופ (http://www.radio-nina.com/wiki/יורגן_שטרופ) לרצוח את כל תושבי הגטו במועד זה, ולהגיש "הישג" זה לפיהרר (http://www.radio-nina.com/wiki/פיהרר) ליום הולדתו (על-פי התאריך הלועזי). מכיוון שכך יש סמיכות זמנים בין יום השואה ויום הולדתו של היטלר (http://www.radio-nina.com/wiki/אדולף_היטלר), ולכן אחת לכמה שנים השניים אכן מצטלבים.
סמליותו הדתית של התאריך באה לידי ביטוי בכך שהוא חל בימי ספירת העומר (http://www.radio-nina.com/wiki/ספירת_העומר) שהם ימי אבל לעם ישראל. סמליותו הלאומית באה לידי ביטוי בכך שהוא חל שמונה ימים לפני יום העצמאות (http://www.radio-nina.com/wiki/יום_העצמאות) ובכך מדגיש את המעבר של הלאום היהודי "משואה לתקומה (http://www.radio-nina.com/w/index.php?title=משואה_לתקומה&action=edit&redlink=1)".
יש הרואים בקביעת הרבנות הראשית לישראל (http://www.radio-nina.com/wiki/הרבנות_הראשית_לישראל) את עשרה בטבת (http://www.radio-nina.com/wiki/עשרה_בטבת) כ"יום הקדיש הכללי" לזכר נפטרים שיום מותם לא נודע, ובפרט קורבנות השואה, כבחירת תאריך חלופי לזיכרון השואה, שיש בה אף התנגדות מסוימת לאתוס הזוכר דווקא את הלוחמים (בבחירת התאריך המקביל לפרוץ מרד גטו ורשה). תאריך זה של עשרה בטבת פורסם על ידי הרבנות שנתיים קודם לכן (כבר בשנת 1949 (http://www.radio-nina.com/wiki/1949)) מתוך ראיית השואה כחורבן המודרני. לאחר מכן התקשתה הרבנות לקבל את התאריך של יום השואה מאחר שההלכה (http://www.radio-nina.com/wiki/הלכה), לפי דעות אחדות, אוסרת להתאבל (http://www.radio-nina.com/wiki/אבלות_(יהדות)) בחודש ניסן (http://www.radio-nina.com/wiki/ניסן).
[עריכה (http://www.radio-nina.com/w/index.php?title=יום_הזיכרון_לשואה_ לגבורה&action=edit§ion=3)] אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה
http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/ea/Yom_HaShoah_Flags_halfmast.jpg/250px-Yom_HaShoah_Flags_halfmast.jpg (http://www.radio-nina.com/wiki/קובץ:Yom_HaShoah_Flags_halfmast.jpg)http://bits.wikimedia.org/skins-1.19/common/images/magnify-clip-rtl.png (http://www.radio-nina.com/wiki/קובץ:Yom_HaShoah_Flags_halfmast.jpg)
דגל ישראל בחצי התורן לרגל יום השואה
מדי שנה קובעת ועדת השרים לענייני טקסים, נושא מרכזי אחר, אשר אירועי יום הזיכרון באותה שנה יסובו סביבו.
ויקיפדייה
חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורהיום זיכרון זה נקבע על ידי הכנסת (http://www.radio-nina.com/wiki/הכנסת) בחוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה (http://www.knesset.gov.il/shoah/heb/memorial_law.htm), תשי"ט-1959.
בתחילה הנהיגה הכנסת בשנת 1951 (http://www.radio-nina.com/wiki/1951), יום זיכרון שנקרא אז "יום השואה ומרד הגטאות". בשנת 1953 (http://www.radio-nina.com/wiki/1953) נזכר בשמו הנוכחי במסגרת חוק יד ושם. לבסוף חוקק ב־1959 (http://www.radio-nina.com/wiki/1959) חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה בעקבות מאבק ציבורי של ניצולי השואה (http://www.radio-nina.com/wiki/ניצולי_השואה).
תחילתו של יום הזיכרון היא עם שקיעת החמה (http://www.radio-nina.com/wiki/שקיעת_החמה), וסיומו עם צאת הכוכבים (http://www.radio-nina.com/wiki/צאת_הכוכבים) למחרת. כללי הלוח העברי (http://www.radio-nina.com/wiki/הלוח_העברי)[1] (http://www.radio-nina.com/forum2/#cite_note-0) מונעים מיום כ"ז בניסן לחול בשבת (http://www.radio-nina.com/wiki/שבת), אולם כדי למנוע חפיפה בין יום הזיכרון לבין כניסת השבת או מוצאי שבת (http://www.radio-nina.com/wiki/מוצאי_שבת), נקבעו בחוק הכללים הבאים:
אם חל כ"ז בניסן ביום שישי, מוקדם יום הזיכרון ביום אחד, ומתקיים ביום חמישי, כ"ו בניסן.
אם חל כ"ז בניסן ביום ראשון בשבוע, נדחה יום הזיכרון ביום אחד, ומתקיים ביום שני, כ"ח בניסן (כלל זה הוחל משנת תשנ"ז-1997).
סעיף 2 לחוק קובע את אופיו של יום הזיכרון:
ביום הזיכרון תהא בכל רחבי המדינה דומיה של שתי דקות בהן תשבות כל עבודה ותיפסק כל תנועה בדרכים; יקוימו אזכרות, עצרות עם, וטקסי התייחדות במחנות הצבא ובמוסדות החינוך; הדגלים על הבניינים הציבוריים יורדו לחצי התורן; תכניות השידורים ברדיו יביעו את יחודו של היום, ובבתי השעשועים יעלו אך נושאים ההולמים את רוחו.
[עריכה (http://www.radio-nina.com/w/index.php?title=יום_הזיכרון_לשואה_ לגבורה&action=edit§ion=2)] קביעת התאריך של יום הזיכרון
סביב קביעת התאריך שייוחד ליום הזיכרון התנהל דיון שעיקרו איזה יום יוכל לסמל את תקופת השואה. כאשר התנהל הוויכוח סביב השאלה הזו, הגישה לגבי זיכרון השואה (http://www.radio-nina.com/wiki/זיכרון_השואה) הייתה להלל את האתוס (http://www.radio-nina.com/wiki/אתוס) של היהודי הלוחם, את אלו שנאבקו בנאצים (http://www.radio-nina.com/wiki/נאצים). רק בעשורים מאוחרים יותר התגבשה גישה שכללה בזיכרון השואה גם גיבורים מסוג אחר - אלו שעמדו בזוועות המלחמה וקידשו את החיים, ילדים שהבריחו מזון וכדומה. בשל כך, רצו לייחד את יום השנה לפרוץ מרד גטו ורשה (http://www.radio-nina.com/wiki/מרד_גטו_ורשה) כיום הזיכרון לשואה ולגבורה. אולם המרד (http://www.radio-nina.com/wiki/מרד) בוורשה (http://www.radio-nina.com/wiki/ורשה) פרץ ב-19 באפריל (http://www.radio-nina.com/wiki/19_באפריל) 1943 (http://www.radio-nina.com/wiki/1943), י"ד בניסן (http://www.radio-nina.com/wiki/י) ערב חג (http://www.radio-nina.com/wiki/חג) הפסח (http://www.radio-nina.com/wiki/פסח) ה'תש"ג (http://www.radio-nina.com/wiki/ה'תש), וערב חג הפסח איננו תאריך מתאים ליום זיכרון לאומי. לבסוף הוחלט בשנת 1951 (http://www.radio-nina.com/wiki/1951) לקבוע את כ"ז בניסן - תאריך שהוא שישה ימים לאחר תום חג הפסח ושבוע לפני יום הזיכרון לחללי צה"ל (http://www.radio-nina.com/wiki/יום_הזיכרון_לחללי_צה). [2] (http://www.radio-nina.com/forum2/#cite_note-1) מרד גטו ורשה החל עקב נסיונו של יורגן שטרופ (http://www.radio-nina.com/wiki/יורגן_שטרופ) לרצוח את כל תושבי הגטו במועד זה, ולהגיש "הישג" זה לפיהרר (http://www.radio-nina.com/wiki/פיהרר) ליום הולדתו (על-פי התאריך הלועזי). מכיוון שכך יש סמיכות זמנים בין יום השואה ויום הולדתו של היטלר (http://www.radio-nina.com/wiki/אדולף_היטלר), ולכן אחת לכמה שנים השניים אכן מצטלבים.
סמליותו הדתית של התאריך באה לידי ביטוי בכך שהוא חל בימי ספירת העומר (http://www.radio-nina.com/wiki/ספירת_העומר) שהם ימי אבל לעם ישראל. סמליותו הלאומית באה לידי ביטוי בכך שהוא חל שמונה ימים לפני יום העצמאות (http://www.radio-nina.com/wiki/יום_העצמאות) ובכך מדגיש את המעבר של הלאום היהודי "משואה לתקומה (http://www.radio-nina.com/w/index.php?title=משואה_לתקומה&action=edit&redlink=1)".
יש הרואים בקביעת הרבנות הראשית לישראל (http://www.radio-nina.com/wiki/הרבנות_הראשית_לישראל) את עשרה בטבת (http://www.radio-nina.com/wiki/עשרה_בטבת) כ"יום הקדיש הכללי" לזכר נפטרים שיום מותם לא נודע, ובפרט קורבנות השואה, כבחירת תאריך חלופי לזיכרון השואה, שיש בה אף התנגדות מסוימת לאתוס הזוכר דווקא את הלוחמים (בבחירת התאריך המקביל לפרוץ מרד גטו ורשה). תאריך זה של עשרה בטבת פורסם על ידי הרבנות שנתיים קודם לכן (כבר בשנת 1949 (http://www.radio-nina.com/wiki/1949)) מתוך ראיית השואה כחורבן המודרני. לאחר מכן התקשתה הרבנות לקבל את התאריך של יום השואה מאחר שההלכה (http://www.radio-nina.com/wiki/הלכה), לפי דעות אחדות, אוסרת להתאבל (http://www.radio-nina.com/wiki/אבלות_(יהדות)) בחודש ניסן (http://www.radio-nina.com/wiki/ניסן).
[עריכה (http://www.radio-nina.com/w/index.php?title=יום_הזיכרון_לשואה_ לגבורה&action=edit§ion=3)] אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה
http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/ea/Yom_HaShoah_Flags_halfmast.jpg/250px-Yom_HaShoah_Flags_halfmast.jpg (http://www.radio-nina.com/wiki/קובץ:Yom_HaShoah_Flags_halfmast.jpg)http://bits.wikimedia.org/skins-1.19/common/images/magnify-clip-rtl.png (http://www.radio-nina.com/wiki/קובץ:Yom_HaShoah_Flags_halfmast.jpg)
דגל ישראל בחצי התורן לרגל יום השואה
מדי שנה קובעת ועדת השרים לענייני טקסים, נושא מרכזי אחר, אשר אירועי יום הזיכרון באותה שנה יסובו סביבו.
ויקיפדייה