Nina
26th February 2012, 05:56 AM
בעיני היה אסי תמיד גאון. וככל שהוא מזדקן והולך, וככל שנפשו נטרפת יותר, כך גאוניותו צומחת, טרפת יותר, כך גאוניותו צומחת, וראייתו החדה
זה שנים ארוכות שאנוכי עוקבת אחרי חייו של אסי דיין. סוג של קרבה מוזרה, כאילו מתוך שותפות בהשקפת עולם, בהוויית הרוח, אשר קושרות ביני ובינו בחוטים נסתרים.
בעיני היה אסי תמיד גאון. וככל שהוא מזדקן והולך, וככל שנפשו נטרפת יותר, כך גאוניותו צומחת, טרפת יותר, כך גאוניותו צומחת, וראייתו החדה על המציאות שאנו חיים בה מתחדדת ונעשית בהירה יותר, והידרדרותו לתהום קשה יותר.. זו מין גאונות הדומה לזו של וו וודי אלןהמציאות שאנו חיים בה מתחדדת ונעשית שקופה יותר. זו מין גאונות
הדומה לזו של וו וודי אלן,
לפני כמה שנים ניסיתי להבין את אסי דרך תאריך הלידה שלו, לא שאפשר ללמוד הרבה מתוך תאריך לידה, אף על פי שכל מיני נומרולוגים יגידו לכם אחרת. אבל יש כל מיני רמזים.
אז, לא אינני חושבת שסבלו של אסי נובע רק מתוך הילדות שלו - אבא שלו, אמא שלו, אם כי בוודאי שהמצע שעליו גדל, לא הוסיף במאום לרווחת הנשמה שלו.
זה לא אבא של אסי, או אמא של אסי. זו המציאות, אלה החיים
לפני כמה שנים
טרפת על המציאות שאנו חיים בה מתחדדת ונעשית בהירה יותר, והידרדרותו לתהום קשה יותר.. זו מין גאונות הדומה לזו של וו וודי אלןהמציאות שאנו חיים בה מתחדדת ונעשית שקופה יותר. זו מין גאונות
בעיני היה אסי תמיד גאון. וככל שהוא מזדקן והולך, וככל שנפשו נטרפת יותר, כך גאוניותו צומחת, טרפת יותר, כך גאוניותו צומחת, וראייתו החדה
זה שנים ארוכות שאנוכי עוקבת אחרי חייו של אסי דיין. סוג של קרבה מוזרה, כאילו מתוך שותפות בהשקפת עולם, בהוויית הרוח, אשר קושרות ביני ובינו בחוטים נסתרים.
בעיני היה אסי תמיד גאון. וככל שהוא מזדקן והולך, וככל שנפשו נטרפת יותר, כך גאוניותו צומחת, טרפת יותר, כך גאוניותו צומחת, וראייתו החדה על המציאות שאנו חיים בה מתחדדת ונעשית בהירה יותר, והידרדרותו לתהום קשה יותר.. זו מין גאונות הדומה לזו של וו וודי אלןהמציאות שאנו חיים בה מתחדדת ונעשית שקופה יותר. זו מין גאונות
הדומה לזו של וו וודי אלן,
לפני כמה שנים ניסיתי להבין את אסי דרך תאריך הלידה שלו, לא שאפשר ללמוד הרבה מתוך תאריך לידה, אף על פי שכל מיני נומרולוגים יגידו לכם אחרת. אבל יש כל מיני רמזים.
אז, לא אינני חושבת שסבלו של אסי נובע רק מתוך הילדות שלו - אבא שלו, אמא שלו, אם כי בוודאי שהמצע שעליו גדל, לא הוסיף במאום לרווחת הנשמה שלו.
זה לא אבא של אסי, או אמא של אסי. זו המציאות, אלה החיים
לפני כמה שנים
טרפת על המציאות שאנו חיים בה מתחדדת ונעשית בהירה יותר, והידרדרותו לתהום קשה יותר.. זו מין גאונות הדומה לזו של וו וודי אלןהמציאות שאנו חיים בה מתחדדת ונעשית שקופה יותר. זו מין גאונות
בעיני היה אסי תמיד גאון. וככל שהוא מזדקן והולך, וככל שנפשו נטרפת יותר, כך גאוניותו צומחת, טרפת יותר, כך גאוניותו צומחת, וראייתו החדה
זה שנים ארוכות שאנוכי עוקבת אחרי חייו של אסי דיין. סוג של קרבה מוזרה, כאילו מתוך שותפות בהשקפת עולם, בהוויית הרוח, אשר קושרות ביני ובינו בחוטים נסתרים.
בעיני היה אסי תמיד גאון. וככל שהוא מזדקן והולך, וככל שנפשו נטרפת יותר, כך גאוניותו צומחת, טרפת יותר, כך גאוניותו צומחת, וראייתו החדה על המציאות שאנו חיים בה מתחדדת ונעשית בהירה יותר, והידרדרותו לתהום קשה יותר.. זו מין גאונות הדומה לזו של וו וודי אלןהמציאות שאנו חיים בה מתחדדת ונעשית שקופה יותר. זו מין גאונות
הדומה לזו של וו וודי אלן,
לפני כמה שנים ניסיתי להבין את אסי דרך תאריך הלידה שלו, לא שאפשר ללמוד הרבה מתוך תאריך לידה, אף על פי שכל מיני נומרולוגים יגידו לכם אחרת. אבל יש כל מיני רמזים.
אז, לא אינני חושבת שסבלו של אסי נובע רק מתוך הילדות שלו - אבא שלו, אמא שלו, אם כי בוודאי שהמצע שעליו גדל, לא הוסיף במאום לרווחת הנשמה שלו.
זה לא אבא של אסי, או אמא של אסי. זו המציאות, אלה החיים
לפני כמה שנים
טרפת על המציאות שאנו חיים בה מתחדדת ונעשית בהירה יותר, והידרדרותו לתהום קשה יותר.. זו מין גאונות הדומה לזו של וו וודי אלןהמציאות שאנו חיים בה מתחדדת ונעשית שקופה יותר. זו מין גאונות
בעיני היה אסי תמיד גאון. וככל שהוא מזדקן והולך, וככל שנפשו נטרפת יותר, כך גאוניותו צומחת, טרפת יותר, כך גאוניותו צומחת, וראייתו החדה
זה שנים ארוכות שאנוכי עוקבת אחרי חייו של אסי דיין. סוג של קרבה מוזרה, כאילו מתוך שותפות בהשקפת עולם, בהוויית הרוח, אשר קושרות ביני ובינו בחוטים נסתרים.
בעיני היה אסי תמיד גאון. וככל שהוא מזדקן והולך, וככל שנפשו נטרפת יותר, כך גאוניותו צומחת, טרפת יותר, כך גאוניותו צומחת, וראייתו החדה על המציאות שאנו חיים בה מתחדדת ונעשית בהירה יותר, והידרדרותו לתהום קשה יותר.. זו מין גאונות הדומה לזו של וו וודי אלןהמציאות שאנו חיים בה מתחדדת ונעשית שקופה יותר. זו מין גאונות
הדומה לזו של וו וודי אלן,
לפני כמה שנים ניסיתי להבין את אסי דרך תאריך הלידה שלו, לא שאפשר ללמוד הרבה מתוך תאריך לידה, אף על פי שכל מיני נומרולוגים יגידו לכם אחרת. אבל יש כל מיני רמזים.
אז, לא אינני חושבת שסבלו של אסי נובע רק מתוך הילדות שלו - אבא שלו, אמא שלו, אם כי בוודאי שהמצע שעליו גדל, לא הוסיף במאום לרווחת הנשמה שלו.
זה לא אבא של אסי, או אמא של אסי. זו המציאות, אלה החיים
לפני כמה שנים
טרפת על המציאות שאנו חיים בה מתחדדת ונעשית בהירה יותר, והידרדרותו לתהום קשה יותר.. זו מין גאונות הדומה לזו של וו וודי אלןהמציאות שאנו חיים בה מתחדדת ונעשית שקופה יותר. זו מין גאונות
אסי דיין שוב בטנגו צמוד עם המוות (http://www.youtube.com/watch?v=zJAZkuDLnaQ)
זה שנים ארוכות שאנוכי עוקבת אחרי חייו של אסי דיין. סוג של קרבה מוזרה, כאילו מתוך שותפות בהשקפת עולם, בהוויית הרוח, אשר קושרות ביני ובינו בחוטים נסתרים.
בעיני היה אסי תמיד גאון. וככל שהוא מזדקן והולך, וככל שנפשו נטרפת עליו יותר, כך הידרדרותו לתהום קשה יותר, גאוניותו צומחת וראייתו מעמיקה בלא רחמים. זו מין גאונות הדומה לזו של וודי אלן, רק שהמצגת הפרטית של אסי אומללה יותר; בעיני מי יותר ובעיני מי פחות - תלוי איך מסתכלים על זה.
ואסור לשכוח, במצבו יכול אסי להגיד כל דבר, והוא אומר אותו, בחדות מפלחת.
לא לכל אחד יש את הפריווילגיה לצאת מן הדעת ולומר כל מה שהוא או היא חושבים. אסי אולי יצא מן הדעת, אבל לא מחוכמת החיים והשפיות. הוא מפוכח באופן כואב, וזה אולי מה שהורס אותו.
וגם, לצאת מן הדעת זה עניין יקר מאוד, שלא לכל אחד יש אפשרות לממן.
לפני כמה שנים ניסיתי להבין את אסי דרך תאריך הלידה של (http://www.elranta.com/default.asp?publish_id=12&pagePic=)ו, לא שאפשר ללמוד הרבה מתוך תאריך לידה, אף על פי שכל מיני המכנים עצמם נומרולוגים, בייחוד פליטי כל מיני קורסים וסדנאות, יגידו לכם אחרת. ואם כך, הרי שמן הסתם מי שלימדו אותם, לא עשו את מלאכתם נכונה ואמיתית... אבל זה כבר סיפור אחר. ברם, יש כל מיני רמזים בתאריך לידה, אם משכילים להבין אותם ואת נפש האדם.
אז לא, אינני חושבת שסבלו של אסי נובע רק מתוך הילדות שלו - אבא שלו, אמא שלו. אם כי בוודאי שהמצע שעליו גדל, לא הוסיף במאום לרווחת הנשמה שלו.
זה לא אבא של אסי, או אמא של אסי. זו המציאות - אלה החיים שכולנו חיים, רק שלא לכל אחד המגע בין המציאות החומרים והנשמה כה הדוקים כמו אצל אסי... או אצל וודי אלן, או אצל אלבר קאמי.
רוצה לומר, זהו סבל שנגרם בגין דיכאון אקסיטנסיילי, שרבים שהם בעלי נפש רגישה ונשמה יתרה, סובלים ממנו מאוד, מפיקים מתוך המקום הכואב הזה יצירות אלמותיות, ולפעמים - הרבה פעמים - קורסים בתוכו. אסי הוא אחד מהם.
במידה מסוימת הטירוף של אסי הוא הברכה שלו. אחרת הוא היה מת כבר מזמן.
אסי דווקא אוהב את החיים, אבל הוא סולד מרוב השחקנים שמשחקים, או שיחקו בעבר, לצידו במשחק החיים.
משחק החיים נטול רחמים, והוא גם מכוער. הוא לא נועד לאסטיניסטים מעודני נפש וזכי נשמה. במשחק הזה מנצחים דווקא אטומי הנפש וחסרי הנשמה. איך קבע דרווין: רק החזקים, והאכזריים, שורדים. אם אתה לא טורף, אתה נטרף. כך מתנהל לו המשחק הזה... גם בין שבטים, מדינות ומעצמות (http://cafe.themarker.com/post/2473576/).
דווקא לרקוד טנגו עם מוות, כמו שאסי רוקד, יכול הרבה פעמים להאריך את החיים, גם אם הגוף מתפורר.
רק האדם המערבי המודרני פוחד לרקוד ריקוד כלשהו עם המוות. האדם המערבי מתכחש למוות, כאילו שהמוות אינו קיים. אחד המעברים הסופיים במהלך בטקס חניכה והתקדשות לאמת שבטי, החניך חייב היה לפגוש את המוות שלו. בלעדי מפגש כזה הוא או היא לעולם לא יכלו להיות מאסטרים של חייהם.
אנוכי, מאז טקס החניכה שלי (http://www.elranta.com/default.asp?page=154&pageN=%F1%F4%F8%E9%ED%20%F9%EB%FA%E1%FA%E9&sub_page=19&subPageN=%E0%F0%E9%20%E5%E4%F0%F1%E9%EA%20%EE%F9%E 1%E8%20%E0%E9%F9%E0) בבנין סיטי, ניגריה, אצל הכוהן הגדול הבאבאלאוו צ'יף אוסמווג'ה אבוחון, המוות שלי יושבת לי על כתף, פעם על כתף ימין ופעם על כתף שמאל. היא ינשופית לבנה יפהיפייה, עדינה מאוד ושומרת עלי היטב. אז למה המוות צריך להפחיד?
בכל מקרה, אמירתו של אסי אמיצה, מפוכחת ובהירה. אני מצידי מעריכה את אסי על כנותו, ורוחשת לו חיבה רבה, ויכולה גם להבין מאיפה נובע כאבו הגדול.
יישר כוח, אסי. ממני, אלה שונייהhttp://cafe.themarker.com/javascript/tiny_mce/plugins/emotions/img/smiley-kiss.gif
זה שנים ארוכות שאנוכי עוקבת אחרי חייו של אסי דיין. סוג של קרבה מוזרה, כאילו מתוך שותפות בהשקפת עולם, בהוויית הרוח, אשר קושרות ביני ובינו בחוטים נסתרים.
בעיני היה אסי תמיד גאון. וככל שהוא מזדקן והולך, וככל שנפשו נטרפת יותר, כך גאוניותו צומחת, טרפת יותר, כך גאוניותו צומחת, וראייתו החדה על המציאות שאנו חיים בה מתחדדת ונעשית בהירה יותר, והידרדרותו לתהום קשה יותר.. זו מין גאונות הדומה לזו של וו וודי אלןהמציאות שאנו חיים בה מתחדדת ונעשית שקופה יותר. זו מין גאונות
הדומה לזו של וו וודי אלן,
לפני כמה שנים ניסיתי להבין את אסי דרך תאריך הלידה שלו, לא שאפשר ללמוד הרבה מתוך תאריך לידה, אף על פי שכל מיני נומרולוגים יגידו לכם אחרת. אבל יש כל מיני רמזים.
אז, לא אינני חושבת שסבלו של אסי נובע רק מתוך הילדות שלו - אבא שלו, אמא שלו, אם כי בוודאי שהמצע שעליו גדל, לא הוסיף במאום לרווחת הנשמה שלו.
זה לא אבא של אסי, או אמא של אסי. זו המציאות, אלה החיים
לפני כמה שנים
טרפת על המציאות שאנו חיים בה מתחדדת ונעשית בהירה יותר, והידרדרותו לתהום קשה יותר.. זו מין גאונות הדומה לזו של וו וודי אלןהמציאות שאנו חיים בה מתחדדת ונעשית שקופה יותר. זו מין גאונות
בעיני היה אסי תמיד גאון. וככל שהוא מזדקן והולך, וככל שנפשו נטרפת יותר, כך גאוניותו צומחת, טרפת יותר, כך גאוניותו צומחת, וראייתו החדה
זה שנים ארוכות שאנוכי עוקבת אחרי חייו של אסי דיין. סוג של קרבה מוזרה, כאילו מתוך שותפות בהשקפת עולם, בהוויית הרוח, אשר קושרות ביני ובינו בחוטים נסתרים.
בעיני היה אסי תמיד גאון. וככל שהוא מזדקן והולך, וככל שנפשו נטרפת יותר, כך גאוניותו צומחת, טרפת יותר, כך גאוניותו צומחת, וראייתו החדה על המציאות שאנו חיים בה מתחדדת ונעשית בהירה יותר, והידרדרותו לתהום קשה יותר.. זו מין גאונות הדומה לזו של וו וודי אלןהמציאות שאנו חיים בה מתחדדת ונעשית שקופה יותר. זו מין גאונות
הדומה לזו של וו וודי אלן,
לפני כמה שנים ניסיתי להבין את אסי דרך תאריך הלידה שלו, לא שאפשר ללמוד הרבה מתוך תאריך לידה, אף על פי שכל מיני נומרולוגים יגידו לכם אחרת. אבל יש כל מיני רמזים.
אז, לא אינני חושבת שסבלו של אסי נובע רק מתוך הילדות שלו - אבא שלו, אמא שלו, אם כי בוודאי שהמצע שעליו גדל, לא הוסיף במאום לרווחת הנשמה שלו.
זה לא אבא של אסי, או אמא של אסי. זו המציאות, אלה החיים
לפני כמה שנים
טרפת על המציאות שאנו חיים בה מתחדדת ונעשית בהירה יותר, והידרדרותו לתהום קשה יותר.. זו מין גאונות הדומה לזו של וו וודי אלןהמציאות שאנו חיים בה מתחדדת ונעשית שקופה יותר. זו מין גאונות
בעיני היה אסי תמיד גאון. וככל שהוא מזדקן והולך, וככל שנפשו נטרפת יותר, כך גאוניותו צומחת, טרפת יותר, כך גאוניותו צומחת, וראייתו החדה
זה שנים ארוכות שאנוכי עוקבת אחרי חייו של אסי דיין. סוג של קרבה מוזרה, כאילו מתוך שותפות בהשקפת עולם, בהוויית הרוח, אשר קושרות ביני ובינו בחוטים נסתרים.
בעיני היה אסי תמיד גאון. וככל שהוא מזדקן והולך, וככל שנפשו נטרפת יותר, כך גאוניותו צומחת, טרפת יותר, כך גאוניותו צומחת, וראייתו החדה על המציאות שאנו חיים בה מתחדדת ונעשית בהירה יותר, והידרדרותו לתהום קשה יותר.. זו מין גאונות הדומה לזו של וו וודי אלןהמציאות שאנו חיים בה מתחדדת ונעשית שקופה יותר. זו מין גאונות
הדומה לזו של וו וודי אלן,
לפני כמה שנים ניסיתי להבין את אסי דרך תאריך הלידה שלו, לא שאפשר ללמוד הרבה מתוך תאריך לידה, אף על פי שכל מיני נומרולוגים יגידו לכם אחרת. אבל יש כל מיני רמזים.
אז, לא אינני חושבת שסבלו של אסי נובע רק מתוך הילדות שלו - אבא שלו, אמא שלו, אם כי בוודאי שהמצע שעליו גדל, לא הוסיף במאום לרווחת הנשמה שלו.
זה לא אבא של אסי, או אמא של אסי. זו המציאות, אלה החיים
לפני כמה שנים
טרפת על המציאות שאנו חיים בה מתחדדת ונעשית בהירה יותר, והידרדרותו לתהום קשה יותר.. זו מין גאונות הדומה לזו של וו וודי אלןהמציאות שאנו חיים בה מתחדדת ונעשית שקופה יותר. זו מין גאונות
בעיני היה אסי תמיד גאון. וככל שהוא מזדקן והולך, וככל שנפשו נטרפת יותר, כך גאוניותו צומחת, טרפת יותר, כך גאוניותו צומחת, וראייתו החדה
זה שנים ארוכות שאנוכי עוקבת אחרי חייו של אסי דיין. סוג של קרבה מוזרה, כאילו מתוך שותפות בהשקפת עולם, בהוויית הרוח, אשר קושרות ביני ובינו בחוטים נסתרים.
בעיני היה אסי תמיד גאון. וככל שהוא מזדקן והולך, וככל שנפשו נטרפת יותר, כך גאוניותו צומחת, טרפת יותר, כך גאוניותו צומחת, וראייתו החדה על המציאות שאנו חיים בה מתחדדת ונעשית בהירה יותר, והידרדרותו לתהום קשה יותר.. זו מין גאונות הדומה לזו של וו וודי אלןהמציאות שאנו חיים בה מתחדדת ונעשית שקופה יותר. זו מין גאונות
הדומה לזו של וו וודי אלן,
לפני כמה שנים ניסיתי להבין את אסי דרך תאריך הלידה שלו, לא שאפשר ללמוד הרבה מתוך תאריך לידה, אף על פי שכל מיני נומרולוגים יגידו לכם אחרת. אבל יש כל מיני רמזים.
אז, לא אינני חושבת שסבלו של אסי נובע רק מתוך הילדות שלו - אבא שלו, אמא שלו, אם כי בוודאי שהמצע שעליו גדל, לא הוסיף במאום לרווחת הנשמה שלו.
זה לא אבא של אסי, או אמא של אסי. זו המציאות, אלה החיים
לפני כמה שנים
טרפת על המציאות שאנו חיים בה מתחדדת ונעשית בהירה יותר, והידרדרותו לתהום קשה יותר.. זו מין גאונות הדומה לזו של וו וודי אלןהמציאות שאנו חיים בה מתחדדת ונעשית שקופה יותר. זו מין גאונות
אסי דיין שוב בטנגו צמוד עם המוות (http://www.youtube.com/watch?v=zJAZkuDLnaQ)
זה שנים ארוכות שאנוכי עוקבת אחרי חייו של אסי דיין. סוג של קרבה מוזרה, כאילו מתוך שותפות בהשקפת עולם, בהוויית הרוח, אשר קושרות ביני ובינו בחוטים נסתרים.
בעיני היה אסי תמיד גאון. וככל שהוא מזדקן והולך, וככל שנפשו נטרפת עליו יותר, כך הידרדרותו לתהום קשה יותר, גאוניותו צומחת וראייתו מעמיקה בלא רחמים. זו מין גאונות הדומה לזו של וודי אלן, רק שהמצגת הפרטית של אסי אומללה יותר; בעיני מי יותר ובעיני מי פחות - תלוי איך מסתכלים על זה.
ואסור לשכוח, במצבו יכול אסי להגיד כל דבר, והוא אומר אותו, בחדות מפלחת.
לא לכל אחד יש את הפריווילגיה לצאת מן הדעת ולומר כל מה שהוא או היא חושבים. אסי אולי יצא מן הדעת, אבל לא מחוכמת החיים והשפיות. הוא מפוכח באופן כואב, וזה אולי מה שהורס אותו.
וגם, לצאת מן הדעת זה עניין יקר מאוד, שלא לכל אחד יש אפשרות לממן.
לפני כמה שנים ניסיתי להבין את אסי דרך תאריך הלידה של (http://www.elranta.com/default.asp?publish_id=12&pagePic=)ו, לא שאפשר ללמוד הרבה מתוך תאריך לידה, אף על פי שכל מיני המכנים עצמם נומרולוגים, בייחוד פליטי כל מיני קורסים וסדנאות, יגידו לכם אחרת. ואם כך, הרי שמן הסתם מי שלימדו אותם, לא עשו את מלאכתם נכונה ואמיתית... אבל זה כבר סיפור אחר. ברם, יש כל מיני רמזים בתאריך לידה, אם משכילים להבין אותם ואת נפש האדם.
אז לא, אינני חושבת שסבלו של אסי נובע רק מתוך הילדות שלו - אבא שלו, אמא שלו. אם כי בוודאי שהמצע שעליו גדל, לא הוסיף במאום לרווחת הנשמה שלו.
זה לא אבא של אסי, או אמא של אסי. זו המציאות - אלה החיים שכולנו חיים, רק שלא לכל אחד המגע בין המציאות החומרים והנשמה כה הדוקים כמו אצל אסי... או אצל וודי אלן, או אצל אלבר קאמי.
רוצה לומר, זהו סבל שנגרם בגין דיכאון אקסיטנסיילי, שרבים שהם בעלי נפש רגישה ונשמה יתרה, סובלים ממנו מאוד, מפיקים מתוך המקום הכואב הזה יצירות אלמותיות, ולפעמים - הרבה פעמים - קורסים בתוכו. אסי הוא אחד מהם.
במידה מסוימת הטירוף של אסי הוא הברכה שלו. אחרת הוא היה מת כבר מזמן.
אסי דווקא אוהב את החיים, אבל הוא סולד מרוב השחקנים שמשחקים, או שיחקו בעבר, לצידו במשחק החיים.
משחק החיים נטול רחמים, והוא גם מכוער. הוא לא נועד לאסטיניסטים מעודני נפש וזכי נשמה. במשחק הזה מנצחים דווקא אטומי הנפש וחסרי הנשמה. איך קבע דרווין: רק החזקים, והאכזריים, שורדים. אם אתה לא טורף, אתה נטרף. כך מתנהל לו המשחק הזה... גם בין שבטים, מדינות ומעצמות (http://cafe.themarker.com/post/2473576/).
דווקא לרקוד טנגו עם מוות, כמו שאסי רוקד, יכול הרבה פעמים להאריך את החיים, גם אם הגוף מתפורר.
רק האדם המערבי המודרני פוחד לרקוד ריקוד כלשהו עם המוות. האדם המערבי מתכחש למוות, כאילו שהמוות אינו קיים. אחד המעברים הסופיים במהלך בטקס חניכה והתקדשות לאמת שבטי, החניך חייב היה לפגוש את המוות שלו. בלעדי מפגש כזה הוא או היא לעולם לא יכלו להיות מאסטרים של חייהם.
אנוכי, מאז טקס החניכה שלי (http://www.elranta.com/default.asp?page=154&pageN=%F1%F4%F8%E9%ED%20%F9%EB%FA%E1%FA%E9&sub_page=19&subPageN=%E0%F0%E9%20%E5%E4%F0%F1%E9%EA%20%EE%F9%E 1%E8%20%E0%E9%F9%E0) בבנין סיטי, ניגריה, אצל הכוהן הגדול הבאבאלאוו צ'יף אוסמווג'ה אבוחון, המוות שלי יושבת לי על כתף, פעם על כתף ימין ופעם על כתף שמאל. היא ינשופית לבנה יפהיפייה, עדינה מאוד ושומרת עלי היטב. אז למה המוות צריך להפחיד?
בכל מקרה, אמירתו של אסי אמיצה, מפוכחת ובהירה. אני מצידי מעריכה את אסי על כנותו, ורוחשת לו חיבה רבה, ויכולה גם להבין מאיפה נובע כאבו הגדול.
יישר כוח, אסי. ממני, אלה שונייהhttp://cafe.themarker.com/javascript/tiny_mce/plugins/emotions/img/smiley-kiss.gif