Nina
7th April 2013, 08:07 PM
אחרי שנים התברר: הדיפלומט הציל אלפי יהודים
במלחמת העולם השנייה פעל חוסה ארתורו קסטיינוס, דיפלומט מאל סלבדור ששירת כקונסול בשוויץ, להצלת יהודים רבים מידי הנאצים. סיפורו נותר בסוד במשך שנים, וגם לאחר שהתגלה לא זכה קסטיינוס להכרה ממדינת ישראל. כל זה השתנה בזכותו של דיפלומט אחר, מתי כהן ממודיעין, שבעת כהונתו כשגריר ישראל באל סלבדור פעל על מנת להעניק לקסטיינוס את התואר "חסיד אומות העולם" טל טביומי http://www.radio-nina.com/images/emailToAuthor_Mekomy.gif (javascript:;)
פורסם:
07.04.13, 07:47
http://www.radio-nina.com/images/tools_turim_new_twitter.gif (http://www.radio-nina.com/forum2/#)http://www.radio-nina.com/images/tools_turim_new_facebook.gif (http://www.radio-nina.com/forum2/#)
שתף (http://www.addthis.com/bookmark.php?v=250&username=mydev)
ביקור נשיא ארה"ב ברק אובמה זכה אומנם להד תקשורתי נרחב, אבל עבור מתי כהן (48) ממודיעין, איש משרד החוץ, מדובר באירוע שהוא לא פחות ממרתק. כמי שכיהן ארבע שנים כשגריר ישראל באל סלבדור, ולפני כן שימש סגן הקונסול הכללי בפלורידה, יש לכהן זיקה ישירה למערכת היחסים בין ישראל לארצות הברית, שהביקור הזה הוא אחד מנקודות השיא שלה. "לעוצמה של היחסים בין שתי המדינות הללו, ישראל וארצות הברית, אין אח ורע", הוא מבהיר. "אין תקדים לעוצמת היחסים הזו בהיסטוריה הבינלאומית. זו ברית אסטרטגית שאי אפשר להשוות לשום דבר אחר, והביקור של אובמה ממשיך את זה".
יומנו של הצנחן הלא ידוע
(http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3591097,00.html)הצטרפו ל"ידיעות השפלה" בפייסבוק
(http://www.facebook.com/hashfela)אך לא בשל האורח המכובד וגבה הקומה, שהגיע אלינו ממעבר לים, נפגשנו לשיחה הזו. הפעם מעוניין כהן לדבר דווקא על דמות מוכרת פחות, אפילו נסתרת ונשכחת. זהו חוסה ארתורו קסטיינוס, חסיד אומות העולם מאל סלבדור, ידיד אמת מן העבר שנעלם מכותרות העיתונים וממהדורות החדשות על אף העשייה האדירה שהוביל בחשאי ואלפי היהודים שהציל בפעולותיו. כהן עצמו היה שותף למאמצים להכרה בקסטיינוס, ובעזרתו מתפרסם כעת - לראשונה בהרחבה בכלי תקשורת ישראלי - סיפורו של חסיד אומות עולם זה.
תעודת הצלהחוסה ארתורו קסטיינוס, יליד 1893, היה איש צבא באל סלבדור, מדינה קטנה במרכז אמריקה. עם שחרורו מהצבא עבר אל שורות משרד החוץ ונשלח לכהן כקונסול הכללי של אל סלבדור באירופה, תחילה באנגליה ובגרמניה.
ב־1941, בעת שגלגלי מכונת ההשמדה הנאצית מתחילים לפעול במרץ, מגיע קסטיינוס לז'נבה בשוויץ הנייטרלית, שם הוא מכהן כקונסול. במהלך שירותו במדינה מתיידד קסטיינוס עם איש עסקים יהודי בשם גיאורגי מנדל, שחושף בפניו את מצבם של היהודים והאיום שמרחף על חייו ועל חיי משפחתו. קסטיינוס מחליט להציל את מנדל ומשפחתו מגירוש בידי הגסטפו לאושוויץ. הוא מצייד את ידידו היהודי במסמכים של אל סלבדור, ואף ממנה אותו לתפקיד פיקטיבי של מזכיר ראשון בקונסוליה.
עם פלישת הנאצים להונגריה, מתגבר קצב ההשמדה ויהודים רבים נשלחים אל מחנות המוות. הפעם פונה מנדל אל קסטיינוס ומבקש ממנו להנפיק כמות גדולה של תעודות של אל סלבדור, שתסייענה להציל יהודים נוספים. קסטיינטוס נעתר, ובכך הופך את מבצע ההצלה שלו מפרטי להמוני.
בעוד שמדינות ממרכז ומדרום אמריקה מכרו תעודות פיקטיביות ליהודים בכסף רב, מנדל וקסטיינוס מסרו את התעודות ליהודים בחינם. ההנפקה שהתחילה בטפטוף קל, המשיכה בזרם אדיר. קלדניות אשר ישבו בקונסוליה בז'נבה עבדו יומם ולילה, הדפיסו את התעודות ושלחו אותן באמצעות בלדרים להונגריה. כאשר היו חסרות תמונות או פרטים, התעודות נשלחו כשהן ריקות, על מנת שמקבליהם היהודים ימלאו את הפרטים החסרים. עד 1944 עשרות אלפי תעודות ריקות עם חתימות של השגריר ועם הלוגו הרשמי של אל סלבדור הוברחו מז'נבה לבודפשט לשם מטרה זו.
בסך הכל הונפקו ונמסרו ליהודי מרכז אירופה כ־20,000 תעודות אזרחות של אל סלבדור, שמשמעותן הצלה ממוות. מספר הניצולים כתוצאה מתעודות אלו אינו ידוע, אך על פי אתר "הספרייה הוירטואלית היהודית", בזכותן ניצלו מהשמדה כ־40,000 "אזרחים אל סלבדורים", יהודים שמוצאם מהונגריה, בולגריה, צ'כוסלובקיה, פולניה, ורומניה. מרבית היהודים הללו מן הסתם מעולם לא שמעו על אל סלבדור, אך גם הגרמנים לא ידעו בדיוק במה מדובר ואיך נראים אל סלבדורים. כך אפשרו המסמכים לאותם יהודים לברוח ולהינצל.
על דעת עצמובאותן שנים שלט באל סלבדור גנרל מקסימיליאן הרננדז מרטינז, שהיה ידוע באהדתו לגרמנים והיותו פרו־נאצי. למרות זאת, מחליט קסטיינוס
להעניק את אותן תעודות מצילות חיים ליהודים. "כל מה שעשה חוזה היה בניגוד לעמדת ממשלתו", מתאר כהן. "הוא ראה את הסבל של היהודים ובדרך לא דרך החליט על דעת עצמו להעניק תעודות אזרחות אל סלבדוריות. לתעודות האלה לא היה תוקף של ממש. הן למעשה לא היוו מסמך נסיעה, לא ויזה או פספורט, אפילו לא תעודת זהות. זה מסמך שהומצא, אבל הגרמנים מאוד אהבו ניירת, היתה להם חולשה למסמכים רשמיים, ומסתבר שזה עבד". "לדיפלומטים לאורך כל ההיסטוריה יש תפקיד חשוב", ממשיך כהן בבואו לתאר את פועלו של קסטיינוס. "היום, כשאנחנו בעידן הכפר הגלובלי והמדיה החדשה, אומרים שלא צריך דיפלומטים ועולות טענות שמספיק לקרוא בפייסבוק או לצייץ כדי שתהיה תקשורת בין מדינות. אני רואה את זה אחרת. בעולם, בעבר וגם בהווה, צריך את מי שנמצא במקום וחש את האנשים. אין לזה תחליף. כשקסטיינוס נשלח אל אירופה בשנות השלושים, סביר להניח שלפני זה הוא כלל לא הכיר יהודים. אבל כאשר הוא הגיע לאירופה והתחבר, הוא חש את המצוקה וקיבל החלטה במקום לפעול להצלתם. זה הכוח של דיפלומטיה ושליחות, אז וגם היום".
במלחמת העולם השנייה פעל חוסה ארתורו קסטיינוס, דיפלומט מאל סלבדור ששירת כקונסול בשוויץ, להצלת יהודים רבים מידי הנאצים. סיפורו נותר בסוד במשך שנים, וגם לאחר שהתגלה לא זכה קסטיינוס להכרה ממדינת ישראל. כל זה השתנה בזכותו של דיפלומט אחר, מתי כהן ממודיעין, שבעת כהונתו כשגריר ישראל באל סלבדור פעל על מנת להעניק לקסטיינוס את התואר "חסיד אומות העולם" טל טביומי http://www.radio-nina.com/images/emailToAuthor_Mekomy.gif (javascript:;)
פורסם:
07.04.13, 07:47
http://www.radio-nina.com/images/tools_turim_new_twitter.gif (http://www.radio-nina.com/forum2/#)http://www.radio-nina.com/images/tools_turim_new_facebook.gif (http://www.radio-nina.com/forum2/#)
שתף (http://www.addthis.com/bookmark.php?v=250&username=mydev)
ביקור נשיא ארה"ב ברק אובמה זכה אומנם להד תקשורתי נרחב, אבל עבור מתי כהן (48) ממודיעין, איש משרד החוץ, מדובר באירוע שהוא לא פחות ממרתק. כמי שכיהן ארבע שנים כשגריר ישראל באל סלבדור, ולפני כן שימש סגן הקונסול הכללי בפלורידה, יש לכהן זיקה ישירה למערכת היחסים בין ישראל לארצות הברית, שהביקור הזה הוא אחד מנקודות השיא שלה. "לעוצמה של היחסים בין שתי המדינות הללו, ישראל וארצות הברית, אין אח ורע", הוא מבהיר. "אין תקדים לעוצמת היחסים הזו בהיסטוריה הבינלאומית. זו ברית אסטרטגית שאי אפשר להשוות לשום דבר אחר, והביקור של אובמה ממשיך את זה".
יומנו של הצנחן הלא ידוע
(http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3591097,00.html)הצטרפו ל"ידיעות השפלה" בפייסבוק
(http://www.facebook.com/hashfela)אך לא בשל האורח המכובד וגבה הקומה, שהגיע אלינו ממעבר לים, נפגשנו לשיחה הזו. הפעם מעוניין כהן לדבר דווקא על דמות מוכרת פחות, אפילו נסתרת ונשכחת. זהו חוסה ארתורו קסטיינוס, חסיד אומות העולם מאל סלבדור, ידיד אמת מן העבר שנעלם מכותרות העיתונים וממהדורות החדשות על אף העשייה האדירה שהוביל בחשאי ואלפי היהודים שהציל בפעולותיו. כהן עצמו היה שותף למאמצים להכרה בקסטיינוס, ובעזרתו מתפרסם כעת - לראשונה בהרחבה בכלי תקשורת ישראלי - סיפורו של חסיד אומות עולם זה.
תעודת הצלהחוסה ארתורו קסטיינוס, יליד 1893, היה איש צבא באל סלבדור, מדינה קטנה במרכז אמריקה. עם שחרורו מהצבא עבר אל שורות משרד החוץ ונשלח לכהן כקונסול הכללי של אל סלבדור באירופה, תחילה באנגליה ובגרמניה.
ב־1941, בעת שגלגלי מכונת ההשמדה הנאצית מתחילים לפעול במרץ, מגיע קסטיינוס לז'נבה בשוויץ הנייטרלית, שם הוא מכהן כקונסול. במהלך שירותו במדינה מתיידד קסטיינוס עם איש עסקים יהודי בשם גיאורגי מנדל, שחושף בפניו את מצבם של היהודים והאיום שמרחף על חייו ועל חיי משפחתו. קסטיינוס מחליט להציל את מנדל ומשפחתו מגירוש בידי הגסטפו לאושוויץ. הוא מצייד את ידידו היהודי במסמכים של אל סלבדור, ואף ממנה אותו לתפקיד פיקטיבי של מזכיר ראשון בקונסוליה.
עם פלישת הנאצים להונגריה, מתגבר קצב ההשמדה ויהודים רבים נשלחים אל מחנות המוות. הפעם פונה מנדל אל קסטיינוס ומבקש ממנו להנפיק כמות גדולה של תעודות של אל סלבדור, שתסייענה להציל יהודים נוספים. קסטיינטוס נעתר, ובכך הופך את מבצע ההצלה שלו מפרטי להמוני.
בעוד שמדינות ממרכז ומדרום אמריקה מכרו תעודות פיקטיביות ליהודים בכסף רב, מנדל וקסטיינוס מסרו את התעודות ליהודים בחינם. ההנפקה שהתחילה בטפטוף קל, המשיכה בזרם אדיר. קלדניות אשר ישבו בקונסוליה בז'נבה עבדו יומם ולילה, הדפיסו את התעודות ושלחו אותן באמצעות בלדרים להונגריה. כאשר היו חסרות תמונות או פרטים, התעודות נשלחו כשהן ריקות, על מנת שמקבליהם היהודים ימלאו את הפרטים החסרים. עד 1944 עשרות אלפי תעודות ריקות עם חתימות של השגריר ועם הלוגו הרשמי של אל סלבדור הוברחו מז'נבה לבודפשט לשם מטרה זו.
בסך הכל הונפקו ונמסרו ליהודי מרכז אירופה כ־20,000 תעודות אזרחות של אל סלבדור, שמשמעותן הצלה ממוות. מספר הניצולים כתוצאה מתעודות אלו אינו ידוע, אך על פי אתר "הספרייה הוירטואלית היהודית", בזכותן ניצלו מהשמדה כ־40,000 "אזרחים אל סלבדורים", יהודים שמוצאם מהונגריה, בולגריה, צ'כוסלובקיה, פולניה, ורומניה. מרבית היהודים הללו מן הסתם מעולם לא שמעו על אל סלבדור, אך גם הגרמנים לא ידעו בדיוק במה מדובר ואיך נראים אל סלבדורים. כך אפשרו המסמכים לאותם יהודים לברוח ולהינצל.
על דעת עצמובאותן שנים שלט באל סלבדור גנרל מקסימיליאן הרננדז מרטינז, שהיה ידוע באהדתו לגרמנים והיותו פרו־נאצי. למרות זאת, מחליט קסטיינוס
להעניק את אותן תעודות מצילות חיים ליהודים. "כל מה שעשה חוזה היה בניגוד לעמדת ממשלתו", מתאר כהן. "הוא ראה את הסבל של היהודים ובדרך לא דרך החליט על דעת עצמו להעניק תעודות אזרחות אל סלבדוריות. לתעודות האלה לא היה תוקף של ממש. הן למעשה לא היוו מסמך נסיעה, לא ויזה או פספורט, אפילו לא תעודת זהות. זה מסמך שהומצא, אבל הגרמנים מאוד אהבו ניירת, היתה להם חולשה למסמכים רשמיים, ומסתבר שזה עבד". "לדיפלומטים לאורך כל ההיסטוריה יש תפקיד חשוב", ממשיך כהן בבואו לתאר את פועלו של קסטיינוס. "היום, כשאנחנו בעידן הכפר הגלובלי והמדיה החדשה, אומרים שלא צריך דיפלומטים ועולות טענות שמספיק לקרוא בפייסבוק או לצייץ כדי שתהיה תקשורת בין מדינות. אני רואה את זה אחרת. בעולם, בעבר וגם בהווה, צריך את מי שנמצא במקום וחש את האנשים. אין לזה תחליף. כשקסטיינוס נשלח אל אירופה בשנות השלושים, סביר להניח שלפני זה הוא כלל לא הכיר יהודים. אבל כאשר הוא הגיע לאירופה והתחבר, הוא חש את המצוקה וקיבל החלטה במקום לפעול להצלתם. זה הכוח של דיפלומטיה ושליחות, אז וגם היום".